<h1>ארחות חיים הלכ' נדה סימן ט'</h1>
<h2>דף סו.</h2>
כל אשה שתבעוה לינשא ונתפייסה בין גדולה בין קטנה החמירו בה חכמים שצריכה לישב ז' נקיים מיום התביעה ואילך והוא משעה שמכינין צרכי חופה או מכי רמו שערי באסינתא או משעה שמודיעין לה להכין עצמה ליכנס לחופה וכיוצא בהן. וי"א מיום הקדושין וכן המנהג ברוב המקומות. ואינה צריכה הפסק טהרה כשאר נשים אלא כל ששהתה ז' ימים אחר יום התביעה הרי זו בחזקת טהורה וטובלת לערב וצריכה בדיקה בתחלתן או באמצען ואפילו בסופן. וי"א שלא תנשא עד שתספור ותטבול שמא מחמודה לאיש ראתה ולא הרגישה בה. ואם נשאת לתלמיד חכם מותרת לינשא מיד ואחר כך תספור ותטבול שתלמיד חכם יודע שאסורה לו מהטעם שביארנו ויהיה נזהר מלקרב אליה עד שתספור ותטבול. והרשב"א ז"ל [כתב] עבר וכנסה תוך זמן זה אסור להתיחד עמה אלא הוא ישן בין האנשים והיא ישנה בין הנשים כמו כלה שפרסה נדה. ואין הפרש בדבר זה בין ת"ח לשאר העם שאף הוא אסור להתיחד עמה. וצריכה לבדוק את עצמה בתוך אותן שבעה או בתחלתן או באמצען או בסופן. מאימתי מונין לה ז' ימים אלו ממחרת יום התביעה ולא שתבעוה לינשא אחר י"ב חדש שזמנה (דחוק) [רחוק] ואין מחמדת בכך. ויראה לי שמונין לה משעה שמכינין צרכי חופה [או] מכי רמו שערי באסינתא וכיוצא בהן ע"כ. ובהלכות קדושין כתבנו דעות החכמים על זה. והוא ג"כ אסור להתיחד עמה עד אחר שתטבול.
